Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 19b

לִצְדָדִין קָא מִשְׁתָּרְשִׁי וְהָא תְּנַן הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ אִם אֵין עַל גַּבָּהּ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ

Traduction

take root to the sides, i.e., the growing roots spread sideways and cause damage to walls? But didn’t we learn in a mishna (Kilayim 7:1): With regard to one who bends a branch of a grapevine into the ground so that it strikes roots and produces a new vine, if it does not have three handbreadths of earth over it he may not plant a seed above it, as he would thereby transgress the prohibition of diverse kinds?

Rachi non traduit

לצדדין קא משתרשי. ומחלידין מתחת לכותל ומקלקלים יסודו:

המבריך את הגפן. גפן יחידי שאין בזרעים שאצלם משום עירבוב דאין כרם בפחות מחמש גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב אלא שלא ינק הזרע מן הגפן:

מבריך. כמו ויברך הגמלים (בראשית כ''ד:י''א) כופף זמורת גפן מחוברת ומבריכה בקרקע בצידיה לכאן ולכאן וקורין בלע''ז פרובניי''ר:

Tossefoth non traduit

המבריך את הגפן. פירוש גפן יחידי שהוא מושרש בארץ וכופף את הגפן באמצעיתו ומכסהו בקרקע ונשרש שם וקאמר מותר לזרוע את הצדדין דאף על גב שאינו רחוק שלשה טפחים ויונק עם הגפן מתחת הקרקע כיון דמעל הקרקע ליכא עירבובי' שרי כדמוכח בעירובין (דף צג.) ובמסכת כלאים (פ''ד) דזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן וא''ת והיכי דמי שזורע לצדדין אי כשהרחיק ג' טפחים מן הצדדין אפילו על גביו נמי ואי בלא הרחיק מן הצדדין נמי לא ואומר ר''י דמיירי כשזורע הצדדין ברחוק ג' טפחים מגפן היוצא מן הקרקע מכל צד דליכא ערבוביא למעלה מן הקרקע ומכל מקום אסור לזרוע על גביו מפני שהשרשין נכנסין בתוך הגפן והוי כמרכיב זרעים באילן דאסור ואם תאמר ומאי איריא דנקט גפן אפי' שאר אילן נמי אסור ואומר ר''י דשאר אילנות שהן קשין מותר לזרוע על גביו כנגד השורש דלא חיישינן שיכנס שורש הזרע בתוך האילן שהוא קשה אבל גפן שהוא רך חיישינן והאי (פירוקא) מצא ר''י בירושלמי בגמרא דהך משנה:

וְתָנֵי עֲלַהּ אֲבָל זוֹרֵעַ אֶת הַצְּדָדִין אֵילָךְ וְאֵילָךְ אָמַר רַבִּי חַגָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲלִידִין אֶת הַקַּרְקַע וּמַעֲלִין עָפָר תִּיחוּחַ:

Traduction

And it is taught with regard to this mishna: But one may plant on either side of that bent branch. This indicates that there is no concern that the roots of the seeds will spread out sideways. Rabbi Ḥagga says in the name of Rabbi Yosei: The issue here is not that the roots will spread out sideways and reach the wall. Rather, it is prohibited to plant seeds near one’s neighbor’s property because they break up the ground and cause loose soil to rise up, which damages the foundation of the wall.

Rachi non traduit

שמחלידין את הקרקע. אצל הכותל במקומן ומעלין עפר תיחוח ומתמוטט קרקע יסוד הכותל לצדדין:

וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְכוּ' אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מוּתָּר לָאָדָם לְהַשְׁתִּין מַיִם בְּצַד כּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ דִּכְתִיב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל וְהָא אֲנַן תְּנַן וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים הָתָם בְּשׁוֹפְכִין

Traduction

§ The mishna teaches: And urine must be kept at a distance of three handbreadths from the wall of one’s neighbor. Rabba bar bar Ḥana says: It is permitted for a person to urinate alongside the wall of another, as it is written: ''And I will cut off from Ahab those who urinate against the wall, and him that is shut up and him that is left at large in Israel'' (I Kings 21:21). As the verse employs the term ''those who urinate against the wall'' to mean males, it seems that urinating against a wall was a common practice. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that urine must be kept a distance of three handbreadths from the wall? The Gemara answers: There, the mishna is referring to urine that is poured from a chamber pot, as opposed to urine that is passed from the body.

Rachi non traduit

משתין בקיר. אלמא דרך בני אדם כן:

בשופכין. עביט מלא ושופכו שם:

Tossefoth non traduit

התם בשופכין. וא''ת בשלמא אי מיירי במשתין אע''ג דתנא ליה אמת המים תנא ליה נמי האי דס''ד משום צניעותא לישתרי אבל אי מיירי בשופכין מאי קמ''ל הא תנא ליה אמת המים דמהאי טעמא אמר לעיל דלא תני חול י''ל דשאני חול שהוא כל שעה אצל הכותל אבל הנך מי רגלים כלים כרגע:

תָּא שְׁמַע לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מַיִם בְּצַד כּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים הָתָם נָמֵי בְּשׁוֹפְכִין

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a baraita: A person may not pour water at the side of the wall of another unless he distances the water three handbreadths from it. If pouring water is prohibited, then all the more so should urination be prohibited. The Gemara explains: There too, it is referring to urine that is poured from a chamber pot.

תָּא שְׁמַע לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם בְּצַד כּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכוֹתֶל לְבֵינִים אֲבָל בְּכוֹתֶל אֲבָנִים בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק וְכַמָּה טֶפַח וְשֶׁל צוּנְמָא מוּתָּר תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה תְּיוּבְתָּא

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: A person may not urinate alongside the wall of another unless he distances himself three handbreadths from it. In what case is this statement said? It is said in the case of a brick wall. But in the case of a stone wall, one must distance himself enough so that it does not cause damage. And how far must he distance himself? One handbreadth. And if there is hard rock present, it is permitted to urinate there. The Gemara comments: The refutation of the opinion of Rabba bar bar Ḥana is a conclusive refutation, and his ruling is rejected.

Rachi non traduit

לא ישתין. ליכא לאוקמי אלא במשתין ממש:

בכותל לבינים. שהם של טיט שנתיבשו בחמה והם נימוקים מחמת המים:

וכמה טפח. מפני שמטשטש את הקרקע סמוך ליסוד הכותל:

ובצונמא. אם כותל זה בנוי בסלע דליכא למיחש בטישטוש קרקע:

מותר. סמוך ממש ואסיפא קאי בכותל אבנים:

Tossefoth non traduit

ותיובתא דרבה בר בר חנה. ולא מצי לשנויי דכי קאמר רבה בר בר חנה בצונמא חדא דהוה ליה לפרושי בהדיא ועוד דדריש מקרא ש''מ דלא מפליג:

וְהָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה קְרָא קָאָמַר הָתָם הָכִי קָאָמַר אֲפִילּוּ מִידֵּי דְּדַרְכֵּיהּ לְאַישְׁתּוֹנֵי בְּקִיר לָא שָׁבֵיקְנָא לֵיהּ וּמַאי נִיהוּ כַּלְבָּא

Traduction

The Gemara asks: But Rabba bar bar Ḥana stated a verse in support of his opinion; how can the baraita rule counter to what is written in a verse? The Gemara answers: This is what it is saying there, i.e., this is the meaning of that verse: I will not even leave Ahab something whose manner is to urinate against a wall. And what is that? A dog. According to this interpretation, the verse is not referring to people at all.

אָמַר רַבִּי טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל רָקִיק אֵינוֹ מְמַעֵט בַּחַלּוֹן מַאי אִירְיָא רָקִיק אֲפִילּוּ עָבֶה נָמֵי

Traduction

§ Rabbi Tovi bar Kisna says that Shmuel says: A wafer does not reduce the dimensions of a window. When a corpse, or a significant part thereof, is in one room, its impurity can spread to a room adjacent to it if there is a window of a certain size between the rooms. Shmuel states that when one puts a wafer in a window, the wafer is not considered an obstruction, so the size of the opening as relevant to this halakha remains the same. The Gemara asks: Why discuss specifically this case? Why does Shmuel teach this halakha with regard to a wafer? Even a thick chunk of bread also does not reduce the dimensions of a window.

Rachi non traduit

רקיק. סופגנין חררה דקה ורכה:

אינו ממעט בחלון. שבין בית לבית ויש בו פותח טפח ומת מונח באחת מהן וטומאה בוקעת לצד שני אין רקיק ממעט שיעורן מלהוציא טומאה דכיון דראוי לאכילה לא מבטיל להתם דנהוי כמחיצה:

Tossefoth non traduit

אמר רב טובי רקיק אינו ממעט. הך שמעתתא מייתי הכא אגב דפריך לקמן זרעים כיון דקשו לכותל שקיל להו:

רקיק אינו ממעט בחלון דיני. חלון פי' ר''י ב''ר מרדכי על פי המשניות דאם הוא חלון העשוי לתשמיש שיעורו להביא טומאה בפותח טפח וכשיתמעט מטפח אפילו במשהו אינו מביא ואם הוא חלון שעשוי לאורה ועשוי בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כמלא פונדיון האיטלקי שהוא סלע נירונית והיא יתירה על סלע סתם דסלע סתם הוא פחות ממלא מקדח סתם וכל שכן ממקדח גדול כדאמרינן בבכורות (דף לז:) ואותו חלון שעשוי לאורה אינו מתמעט מסתימת משהו כיון שהיה בו כשיעור אלא עד שיתמעט שלא יהא בשיריים רום אצבעים על רוחב גודל ומאור שאינו עשוי בידי אדם אלא מעצמו כגון חררוהו מים או שרצים שיעורו מלא אגרוף חישב עליו לתשמיש שיעורו פותח טפח למאור שיעורו מלא מקדח ומלא אגרוף מפרש התם באגרופו של בן אבטיח ורבי יוסי אומר בראש כל אדם ושאינו עשוי לאורה ולא לתשמיש אלא לאויר ולשמור גנות ופרדסים אותו שיעורו כמלא מקדח בינוני:

מאי איריא רקיק כו'. השתא ס''ד דנקט רקיק דוקא משום דאית ביה תרתי חדא דלא סתימה מעלייתא לפי שהוא רך ועשוי ליפול ועוד שאינו מבטלו משום הכי פריך אפי' עבה נמי שמתקיים הואיל ואינו מבטלו אינו ממעט:

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא עָבֶה כֵּיוָן דְּאִיחֲזִי לֵיהּ לָא מְבַטֵּיל לֵיהּ אֲבָל רָקִיק דְּמִמְּאִיס אֵימָא בַּטּוֹלֵי מְבַטֵּיל לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara answers: Shmuel is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to state this halakha with regard to thick bread. Since it is fit for him to consume, he does not nullify it, i.e., he does not plan to leave it in the window for an extended amount of time. But in the case of a wafer, which becomes disgusting when placed in a window, I might say that he does nullify it and it becomes part of the house, thereby reducing the size of the window. To counter this, Shmuel teaches us that even a wafer is not nullified, as it can be used to feed animals, as one is not particular about their food. Therefore, the wafer does not become part of the window in which it is placed.

Rachi non traduit

אבל רקיק דמאיס. מתוך שהוא דק ולחלוח הכותל מרטבו נמאס:

וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה אֵינוֹ חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה שֶׁנִּילֹשׁ בְּמֵי פֵירוֹת

Traduction

The Gemara challenges: And let him derive this halakha from the fact that a wafer is an item that is susceptible to ritual impurity, and any item that is susceptible to impurity does not serve as a barrier against the spread of impurity. The Gemara explains: This is referring to a wafer that was kneaded in fruit juice, which is not one of the liquids that renders food susceptible to ritual impurity, and therefore the wafer is not susceptible to ritual impurity. Consequently, one might have thought that it serves as a barrier before ritual impurity and reduces the dimensions of the window.

Rachi non traduit

שנילוש במי פירות. שאינן מכשירין ואין אוכל מקבל טומאה בלא הכשר משקה הקרוי משקה כגון מים ויין וחלב:

Tossefoth non traduit

ותיפוק ליה. אפי' אם יבטלו דאינו חוצץ משום דמקבל טומאה ותימה אם יבטל ליה תו לא מקבל טומאה וטהור כדמוכח בפרק העור והרוטב (חולין דף קכט. ושם) דאמר כיפת שאור שייחדה לישיבה בטלה ובית שסיככו בזרעים טהורים אלמא כיון דבטליה לא מקבל טומאה וי''ל דהתם מיירי כגון דעבד בהו שינוי מעשה דהא אמרי' (שבת דף נב:) כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאה אלא ע''י שינוי מעשה וה''ה באוכלין דבעינן שינוי מעשה דאפילו בידות האוכלין מוכח בפרק קמא דסוכה (דף יד. ושם) דאיכא תנא דאית ליה דבעינן בהו שינוי מעשה:

שנילושה במי פירות. הו''מ לשנויי כגון שאין בו כביצה ובמסכת אהלות (פי''ג מ''ה) חשיב פחות מכביצה אוכלין בהדי הנך שאמר שממעטים את הטפח:

מי פירות. פי' ר''ח כגון שמן ולא דק דשמן מכשיר הוא כדמוכח בפרק קמא דשבת (דף ה:) ובריש פרק חבית (שבת קמד.) דשמן חשיב משקה אלא דוקא מוהל היוצא מתחילה:

מֵיתִיבִי קוּפָּה מְלֵאָה תֶּבֶן וְחָבִית מְלֵאָה גְּרוֹגְרוֹת הַמּוּנָּחִים בַּחַלּוֹן רוֹאִין כֹּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטְלוּ וִיכוֹלִין תֶּבֶן וּגְרוֹגְרוֹת לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָן חוֹצְצִין וְאִם לָאו אֵין חוֹצְצִין וְהָא תֶּבֶן חֲזֵי לִבְהֶמְתּוֹ

Traduction

The Gemara raises an objection to Shmuel’s opinion from a mishna (Oholot 6:2): With regard to a basket that is full of straw, or an earthenware barrel full of dried figs, which are placed in a window, one considers: If the straw or dried figs would stand on their own were the basket or barrel removed, then they would serve as a barrier against the spread of impurity. But if they would not stand on their own they would not serve as a barrier. The Gemara explains the objection: But why should the straw or dried figs serve as a barrier? Even straw that can stand on its own is fit for feeding to one’s animal and will likely be removed from the opening, which means it should not be considered part of the window.

Rachi non traduit

וחבית מלא גרוגרות. תאנים יבשים וכגון שלא הוכשרו:

כל שאילו ינטלו. הקופה וחבית:

ויכולין. התבן או הגרוגרות לעמוד בפני עצמן חוצצין בפני הטומאה:

ואם לאו אין חוצצין. שהחבית והקופה אין חוצצין לפי שהן מקבלין טומאה:

Tossefoth non traduit

רואין כל שאילו ינטלו. אין לפרש דטעם משום דסופו ליטול חבית וקופה ולהכי בעינן שיהו גרוגרות ותבן יכולין לעמוד בפני עצמן דא''כ למאי דפריך תבן הא קא חזי ליה ורוצה להוכיח מכאן דאפילו סופו ליטלו חוצץ תיקשי ליה אמאי צריך שיכולין לעמוד בפני עצמן אלא אומר ר''י דכך הוא הדין דכל דבר החוצץ בעינן שיוכל לעמוד בפני עצמו דקתני לעיל מהך משנה במסכת אהלות (פ''ו מ''ב) קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה ובא אחד מהן והגיף את הדלת וסמכו במפתח אם יכולה דלת לעמוד בפני עצמה טהור ואם לאו טמא וכן חבית של גרוגרות וקופה של תבן שהן נתונין בחלון משמע דהכל חד טעמא הוא והיינו טעמא דסתימת עראי הוא דכיון שאינו יכול לעמוד בפני עצמו אי נמי משום דבעינן דבר החוצץ עומד על ידי דבר שאינו מקבל טומאה ומיהו בפירוש משניות מצא ר''י דמפרש אפילו במפתח שאינו מקבל טומאה איירי ומטמא דלא חשיב אהל לחוץ בפני הטומאה כיון שעמד על ידי כלי אף על פי שאינו מקבל טומאה ורבי אליעזר פליג עלה בתוספתא וקאמר דטהור כיון שהמפתח אינו מקבל טומאה ואזלי לטעמייהו דפליגי במסכת אהלות (בפ''ו מ''א) בנדבך שהוא נתון על גבי כלים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה דלרבי אליעזר נעשה אהל לטהר ולרבנן אינו נעשה אהל אלא כשהוא נתון על גבי אבנים:

בְּסַרְיָא חֲזֵי לְטִינָא דְּאִית בֵּיהּ קוֹצֵי חֲזֵי לְהַסָּקָה בִּמְתוּנָא חֲזֵי לְהֶסֵּק גָּדוֹל הֶסֵּק גָּדוֹל לָא שְׁכִיחַ

Traduction

The Gemara answers: The ruling of the mishna is stated with regard to rotted straw, which is unfit for animal consumption. The Gemara asks: But it is fit for use in the making of clay for bricks. The Gemara answers: This is referring to straw that has thorns in it and therefore is not fit for making bricks. The Gemara challenges: Even so, it is fit for kindling a fire. The Gemara answers that this is referring to wet straw. The Gemara responds: Nevertheless, it is fit for kindling a large fire. If one builds a large fire, wet straw will dry and become ignitable. The Gemara answers: A large fire is not common, and therefore, in all likelihood, the straw will remain in the window.

Rachi non traduit

סריא. נרקב:

והא חזי לטינא. ולא מבטל ליה:

דאית ביה קוצי. והן היו רומסין ברגליהן בטיט:

Tossefoth non traduit

בתיבנא סריא. תימה אכתי חזיא לבהמתו ע''י פירוך כדמוכח בפרק בתרא דשבת (דף קנה:) דאמרינן תא שמע מפרכין את התבן כו' אלמא מיטרח באוכלא שרי ומשני בתיבנא סריא וי''ל דהכא מיירי שהוא מוסרח כל כך דאפי' ע''י שום תקון לא חזיא:

גְּרוֹגְרוֹת הָא חֲזוּ לֵיהּ אָמַר שְׁמוּאֵל בְּשֶׁהִתְרִיפוּ וְכֵן תָּנֵי רַבָּה בַּר אֲבוּהּ בְּשֶׁהִתְרִיפוּ

Traduction

The Gemara further asks: But dried figs are fit for him to consume, and he will certainly remove them. Consequently, they should not be considered fixed in their place. Shmuel says: This is referring to a case where the figs became worm infested [beshehitrifu]. And so Rabba bar Avuh teaches: This is referring to a case where the figs became worm infested.

Rachi non traduit

הא חזו. לאכילה כולהו הנך תיובתא דשמואל דאמר מידי דחזי ליטלו משם לאחר זמן אין ממעט בחלון:

בשהתריפו. התליעו:

הַאי חָבִית הֵיכִי דָּמְיָא אִי דְּפוּמָּא לְבַר

Traduction

The Gemara clarifies: What are the exact circumstances of this barrel that held the dried figs? If this is referring to a case where its opening faced outward, i.e., not toward the source of the ritual impurity,

Rachi non traduit

אי פומיה לבר. לצד הבית שאין המת בתוכו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source